"בוקר טוב דנה´לה! הגיע הזמן ללכת לגן!"

אמא את דנה´לה העירה מיד,

ודנה´לה שמחה-זהו יום מיוחד!

היום הראשון בגן! כמה נפלא!

דנה´לה התרגשה כולה!

"אמא! אני כבר כל כך מחכה

לשחק ולהכיר את הגננת רבקה!"

קראה בהתלהבות דנה´לה וחייכה אל אמא.

חיש קל מיהרה דנה´לה אל המראה במקלחת,

את פניה שטפה, את שינייה צחצחה ויצאה מטופחת.

היא פתחה את ארון בגדייה ושמלה ורודה לבשה,

ואמא אמרה לה: "את כל כך יפה בשמלה החדשה!"

אמא קלעה לדנה´לה צמה ארוכה

והיא נראתה כמו בובה מתוקה.

דנה´לה התיישבה במטבח לאכול ארוחה:

ביצה, גבינה ועגבנייה חתוכה.

"אני מוכנה! קדימה אמא! בואי נלך יחדיו לגן!"

ושתיהן מיהרו והגיעו אל השער בזמן.

דנה´לה הביטה וראתה ילדים משחקים תופסת ומתגלשים,

ואמא אמרה:"חכי כשתכירי חברים חדשים!"

אך אוי ואבוי! דנה´לה החלה לבכות כל כך!

"לא אמא! אני רוצה להיות רק איתך!"

אמא התפלאה:"מה קרה? רצית ללכת לגן! היית כל כך נרגשת!"

אך דנה´לה אמרה בבכי:"אני אבל נורא מתביישת."

הגננת רבקה התקרבה אלייהן ונראתה מעט כועסת:

"מדוע לגן דנה´לה לא נכנסת?!"

אמא הסבירה לגננת שדנה´לה קצת חוששת,

אך היא תכנס! היא אינה מתייאשת.

   הגננת רבקה הוציאה מכיסה ממתק נחמד:

"אם תכנסי חמודה, תקבלי עוד אחד."

אך זה לא עזר ודנה´לה בוכה, את יד אמא לא עוזבת,

"אני לא רוצה ממתק! את אמא אני אוהבת!"

הגננת רבקה החליטה לספר לה סיפור על הדרקון מלוך נס,

והבטיחה לה שתמשיך לספר אם רק תכנס.

אבל דנה´לה מסרבת:

"אל הגן אני לא מתקרבת!"

רבקה הגננת בהתלהבות רבה,

הגישה לדנה´לה כדור ובובה.

"בגן יש עוד משחקים רבים,

הכנסי ויהיה לך כיף חיים!"

אך דנה´לה עומדת עם פנים חמוצות,

והגננת ואמא אובדות עצות.

ופתאום, מתקרבת לדנה´לה, ילדה קטנה וחמודה

ואומרת:"שלום קוראים לי ליבי. רוצה להתנדנד בנדנדה?"

והפלא ופלא, דנה´לה עוזבת את יד אמא, אומרת ומחייכת:

"להתראות אמא! אל הגן אני הולכת!"

סוף