פעם הייתה ילדה שחיכתה לנסיך שלה אך הוא לא בא,
יום ולילה היא הרטיבה את כרה בדימעותיה,
היאוש כמו המוות כירסם את תוכה, החניק את גרונה, הגיע גם לליבה השבור, המנופץ.
היא ידעה שאפשר להתגבר אך היא לא ניסתה,
היה כבר מאוחר מידיי, היא כבר התמכרה, ליאוש, לאובדן.
לפעמים היא ראתה אותו דוהר ממרחקים על הסוס הלבן כמו שרואים את האופק בימי ראות טובה
אך לרוב הערפל כיסה.
פעם הייתה ילדה שחיכתה לנסיך שלה אך הוא לא בא,
פעם הייתה ילדה שחיכתה לנסיך,שלה?
תגובות