פרח קטן נולד בערוגה, היו לו אבא ואמא, אחים ואחיות. הוא רצה לגדול כמו כל הפרחים סביב לא חשב שיתכן בכלל אחרת. ימים עברו והוא היה לפרח יפה, גדול וחזק ואז הוא ראה שפרח אבא נראה קצת שונה, וגם אח אחד או שניים גדלו בכיוונים קצת אחרים אבל מה זה משנה, אם כולם פרחים יפים? עברו כולם ליד הפרח, התפעלו מיופיו, הללו את חוזקו ואת צורת גידולו, יפרח עוד ימים רבים, היו אומרים יכה שורשים, יעיף ניצנים. ואז התקרבו, בדקו בערוגה וראו שלא כולה כל כך מדהימה יש כאלו ויש אחרים, למרות, זה נכון, שכולם פרחים יפים. והלכו לחפש להם ערוגות אחרות מן כאלה מושלמות ובחרו להם כל אחד ערוגה נחמדה שהבורא בחסדו ייפה, וכיסה. והפרח גדל ועדין מצפה לפרחים מיוחדים וטובים שיצטרפו לערוגתו וביחד יפריחו ערוגה לתפארה.