כשאת בוכה את גם צוחקת כשאת בוכה את ראי של המציאות שלנו אבל את צוחקת ומשתדלת להסתיר חיוך את לוחשת לעצמך מלות של קסם על אמונה ושלום אבל אין לך למי אז תסתכלי במראה בצללים של נחושת תסתכלי ותראי צבע דוהה הכל רק שתהיי מאושרת צבע דוהה או סתם כסף זה כבר לא משנה כי את כבר לא צוחקת את בוכה וזה עדיין לא נגמר כמו כיסוי על שעון מפלסטיק כמו שיכור על כוסית של מיים כמו מונית בשעה שתיים בצהריים הכל כבר דהוי אפילו את ואני אפילו את ואני