הרחוב מתמלא בכמה חיוכים
ויש קסם של בוקר כשעיניים פוקחים
העץ בחצר מלבלב מעליי
אני עוד זוכר את שכונת נעוריי

הדרך לבית הספר, היפה בדרכים
עצרתי בדרך בחנות הפרחים
עם הפרח שנתתי, בכיתה חייכה אליי
זו היא שהייתה אהבת נעוריי

יפה הילדות ויפה גם השקט
גם אם לעיתים היינו בורחים
יד ביד נלך לעבר העץ
נישאר תחתיו שנינו צעירים ושמחים

בוקר, מכוניות ופרצופים כעוסים
מדוע לא תחייכו בכרכרות עם סוסים?
העץ בחצר, עצובים ענפיו
החנות ובית הספר מתחבאים בעפר

הייתה יפה הילדות ואהבנו את השקט
גם אם לעיתים היינו בורחים
יד ביד נלך לעבר העץ
נישאר תחתיו שנינו, מביטים נאנחים

אין איש ברחוב, איני רואה חיוכים
היכן העץ, בית הספר, וחנות הפרחים?
לא חשתי קסם בוקר כשפקחתי עיניי
ולידי עוד אותה אהבת נעורי

הזכרונות המתוקים נשארו מאחורי
ולידי עוד אותה אהבת נעורי