פני הרקיע

נראים כמו בוקר

משוכים

בגווני כחול לבן של

דגל מתנופף

מול

זהב שמש של

כיפת הסלע.

אולי

הייתה זו תנועת יד

חפוזה

אצבע בודדת שלחצה

על כפתור לא נכון

ברגע של

תבהלה.

צליל השמים

נשמע כמו חצות יום

בקולו של מואזין

ממסגד אל-אקצא

צלחות נשלפות מארון

לארוחת צהריים

פעמוני בס מצלצלים

מכנסיית הקבר.

כבר לא ניתן להשיב

גלגל לאחור

למרות שגלגלי רכב

סובבים

סביב חומות יום

אתמול.

אור היום

כבר אינו יורד כמו ערב

שזוכר

ויודע

אותיות הבונות מילה

שאצה לחבור

למשפט שלא נאמר

בזמן.