והעיניים עכשיו לא יכולות לראות

הן לא יכולות לראות את השמש הזורחת

את הים השלו שגולש אל החוף

ציפורים עפות מעל הפארק הירוק

העיניים עכשיו לא רואות דבר

הן לא רואות ילדים רצים בגינה

כלבים משחקים עם עצמם

בחורות יפות משתקפות דרך חלונות הראווה

העיניים עכשיו עיוורות

הן רואות אנשים קופצים מבניינים

קירות קורסים

שיטפון נצחי

העיניים מבקשות מנוחה

העיניים עכשיו רצות בבהלה

אל תוך עצמן

מתכנסות בחשכה המוחלטת

הן לא יכולות לראות דבר

לא שערים נפתחים, לא מבט מזמין

הן לא רואות את הארוחה הגדולה המונחת על השולחן

ולא את המיטה הרכה והגדולה

העיניים עכשיו עיוורות

הן רואות רק רגליים קרועות

סימנים חרוטים בפנים

שריפה בלב הגוף

הן מפחדות להיפקח

לראות מה מציץ מתוך האור

לחשוב שמה שהן רואות

זה שקר בתחפושת כבדה של האמת הגדולה

העיניים שלי

לא יכולות לראות דבר

הן לא רוצות להראות לי

את מה שמסתתר בתוך הגוף שלי