ממחשכים הגיחה החיה הפסיכיאטרית
וורוולפית בחלוק עם מזרק טעון
חמושה בסטטוסקופ לשם נוי
ורישיון לאנוס כל מג´נון
מחלקה סגורה
משקיפה על
הנוף
ערב בא. חושך על פני תהום
אורות העיר מרצדים מרחוק
אז איך אתה ישן בלילה, פסיכיאטר קטן שלי
איך אתה נרדם ?
- כשחנה בגבורותיה כפותה למיטה
בחדר הבידוד
מתבוססת בצרכיה והיא עירום
ועריה
צמד גברתנים חטפוה מביתה באישון
שכן שמע מכלי שני צליל חשוד
אולי משהו נשבר
קיש קיש
הרים טלפון מודאג וכן;
עוד לפני שניתק צו הספיק
להתפקסס, ברגישות ונחישות
הצוות הוזנק למשימתו בבהילות
צפירור וביפ ביפ קורעים את הדממה
ביעילות ובגבורה - יש לאסור את חנה
**
בחדר המיון הקירות אילמים
אך אוזניים להם
והם נוטים ומוכיחים:
חנה נסערת, מבולבלת, חטופה....
לא מבינה..
מה רוצים אלה?
מה זה זה ?
מי את גיברת?
יושבת מולה רופאה
רוסייה וקרה כותבת אבחנה בתיקה
היא ממילא לא לגמרי מבינה
את חנה.
כי שפת אם הרופאה – שפת ארץ קרה.
השעון מתקתק
עשרים דקות הבדיקה הכפויה
חמש דקות (נטו) של הרהור מדעי
ונולדת אבחנה עם כוכבית:
295.3 (ועוד כמה ספרות) - המספר החדש של חנה בעולם,
מספר אבחנה - שמעבר לים
מזכיר לי מספר, מימים אחרים,
כחלחל על הזרוע של סבתא שלי
כל אוצר המילים נשפך על הדף
דיו נוזל - אדם מתחסל:
"בוחן מציאות לקוי, חשיבה לא מאורגנת, יחס ושווא.
חוסר תובנה למחלה" (היא הרי לא מבינה מדוע נחטפה מביתה)
- הפסיכיאטורית האלקטרונית שולפת מה DSM ויורה.
בצירוף המלצה:
"היא תישאר אצלנו, בסגורה".
**
בלי מועד שחרור
בלי אפשרות לקיצור.
מאחורי דלתות כפולות חנה בוכה
ודמעותיה יוצאות ביגונה,
שוטפות את העולם
**
במחלקה מוקפת תיל
חנה בחזקת אשמה
כל עוד לא תוציא
בצילה -
תעודה
של שפיות
כנגד התיוג והעלילה
ואחותה שמעולם לא היתה
**
הכתם על הדף זה מכבר יבש
אך הכתם שנשאר על הקיר
בכל יום מחדש
באורו האפל את החדר מאיר
**
מלאכית חבלה בחלוק לבן
תוקעת לחנה מזרק בישבן
´את עושה לנו רעש במחלקה, חנה´,
- וזה מעיר – את המאולחשים במיטות
שאת שנת הסם הכפוי נמים
**
הקוקייה מנסה
לעוף
אך כנפיה קצוצות
וקולה לא ישמע
אש דרקון מכלה
יוצאת מקינה
**
"הכל מדעי ולטובת החולה"
מדקלם ביובש הפסיכיאטר המחוזי
בתוכנית הבוקר בערוץ המסחרי
לאוזני ילדה-מגישה עם מחשוף מסחרי
"אנחנו רק מרפאים, הכל מקצועי, ועל פי חוק מחודש מתשעים ואחת
(- אנו רק מטגנים בני אדם על מחבת )"
- כך מלהגת מנהלת המחלקה בכנס מקצועי
לעיתונאי מבולבל ועייף
את החוק הלא חוקתי.
(..חנה מן הסתם לציטוט לא תזכה
ממילא תמיד היתה
קשת יום, וכבדת פה)
"אני רק ממלא פקודות.." ממלמל איש כח-העזר
מאחורי זכוכית האקווריום במחלקה,
ויוצא למשימתו –הלוא היא כבילת חנה
**
הציפורים מצייצות,
והגבעה בפאתי העיר מוריקה
והציבור שאינו יודע לשאול ונרדם
מדי פעם קם
בתחקירים במבט ובעיתון
ומצלמות נסתרות עם קלוזאפ
על קצה הקרחון
(עם אנטי מחיקון)
אבל רוב הזמן
האיכרים הפולנים ישנים
והחיה הפסיכיאטרית משתוללת, לא רחוק
על גבעת הטרשים
**
קול שאון מעיר קול מהיכל
קול מתכתי של אחות
מתקינה את נזע
החשמל
קול אדוני משלם גמול בחרון אף
עד שצדק משמיים נשקף
והפטיש בהאג על הדוכן יכה
וקולה של חנה ישמע, ויתגלה
כשהצדק שממעל גם בארץ יראה
עד שיטמון משה בחול
את העברי המכה הזה
אמת מארץ תצמח
*
לו אך היתה החרב בידי..
(אך גם אני קשור למיטה)
