שומע אותך בלילה בוכה
מתפללת לג'ק ניקולסון, ברוס ויליס,
גיבורים שלעולם לא יכירו אותך
ואני מנסה להוכיח לך
שאני הגבר שאת יכולה להיות איתו
גם אם הימים קשים
קם מהמיטה
הולך אל המרפסת
ומביט אל הרחוב
אולי אנחנו עדיין מטיילים לאורכו
הנה אנחנו עוצרים לרגע
זוכר אותך, זוכר אותי
בימים הראשונים שלנו
מי שהיינו עדיין מחכים שנהיה
כמו שניים שלעולם לא ויתרו
עדיין קשורים בשלשלות
לעבר שלא מפסיק להופיע
שומע אותך בוכה
ואני רוצה לבוא אלייך
לנחם ולהתנחם
אבל משהו מושך אותי להישאר
במרפסת הקטנה
מול רחוב שקט
כל מה שכתבנו בעבר
נשאר על הנייר
מתקומם נגדנו
בבוקר כשתעוררי
אראה את שאריות העצב שלך
את לא תספרי
אני לא אבקש לנחש
אולי זה רק אנחנו
אולי זה במקום אחר לגמרי
מי שהיינו, קמו והלכו
אל המקום ההוא, לא נגיע יותר
ואת מתפללת, שיום אחד
תתעוררי, והגבר שלך ישתנה
הוא יהיה חזק יותר, הוא יהיה גברי יותר
ואני מתפלל שיום אחד
אוכל להוכיח לך
שאני הגבר איתו את רוצה להיות
לאן הלכנו מכאן, מאיפה באנו לשם
אני מביט מהמרפסת
זוג אחד חוצה את הכביש
הם עכשיו כאלה
עוד מעט הם ישתנו
יביטו זו בעיניי זה, ולא ידעו מי הם
אולי האישה תתפלל כמוך
אולי הוא יתפתל, לא ידע מה לענות
ואני, רק מבקש להוכיח לך
שאיתי את רוצה להיות
