מול קירות שוממים
אני שוב מאבד את שלוותי
רוצה לחקור את הצללים
שמגיחים לפתע מולי
להפתיע אותי בלי מילים
אני יודע, זו תחושה שלא משתנה
אני מכיר את הבקרים
תתני לי משהו
להתעורר איתו
זמן או סיבה טובה
לא להישרך מאחור
והתחושה היא כמו של בית משוגעים
אני בטוח שעוד רגע
יחשפו את פניי
יגלו את נשמתי
יכבלו אותי אל המיטה
את לא תהיי שם
להציל אותי
וברגעים של שקט
אני נזכר בזיכרונות רחוקים
איך כשהיינו ילדים
אהבנו לראות את המשחקים
ולחשוב שאנחנו נעלמים
בבליל של מילים
שאף אחד מאיתנו לא הבין
עכשיו, שהכל פרוש מולי
אני לא מצליח להסביר
רק מבקש ממך
תתני לי משהו
להתעורר איתו
שלווה או חמלה
אף אחד לא מתקרב
לא מרגיש את המגע
גשם חזק בחוץ, הוא רודף אותי
הבדידות ממנה אני מפחד
בתוכה אני מתנחם
והתחושה הזאת לא מניחה
צדק לא כתוב
רחמים מופשטים
ואני מולך או בדמיונך בלבד
תצילי אותי ממה שכבר לא קיים
הם ייקחו את מה שנותר
יציבו את השאריות
כפסל על גג חייהם
ובלילות הקרים אני שוב אבהה על הקיר
אאבד את שלוותי בשניות בודדות
אבקש ממך
תני לי משהו להתעורר איתו
תני לי סיבה להיות היום
