מביט באוטובוסים החולפים
בתנועה הזורמת לאיטה
אולי אראה את פנייך
מביטות אלי מבעד לשמשה
אני יודע איך זה מרגיש
זה כמו שמישהו יבוא עם סכין
ויחתוך פיסה ממני
אני מדמם
אבל לא יכול לעצור
אנשים עולים בתחנות
ונוסעים חזרה הביתה
אני נשאר לחכות בתחנה,
אולי האוטובוס שלך יחלוף
אני אצליח לעלות
בין האנשים שנמצאים במעבר
אחצה אותו בדרך אלייך
אהיה מוכן עם כל המילים
ואת לא תוכלי להיעלם שוב
מביט אל השמיים, דרך משקפי השמש
הכל נראה סגור, הכל נראה חשוך
למדתי את הדרכים
הכרתי את המחסומים
הכל נראה לי אמיתי
עד שזה מגיע לנקודת הסיום
זה כמו שמישהו יבוא עם סכין
ויחתוך פיסה ממני
אני מדמם
וטיפות הדם נעלמות בעקבות האנשים
ראיתי אותך, כבר מיליון פעמים
מביטה אלי מבעד לשמשות
לא מגיעה קרוב
לא מבקשת מהנהג לעצור
הכל יכול להימשך
עד שנפסיד הכל
אני חושב על כל הקלפים שמונחים על השולחן
את כולם הצגתי
אבל הנה אני כאן
עדיין מחכה ליד שתישלף משום מקום
עוד מעט ערב, החלומות כבר קרובים
המציאות מתרחקת ממני ברגעים
אני עולה על האוטובוס
כמו שאר האנשים
אני חוזר הביתה
אבל לא יודע לאן אני נוסע
זה תמיד משתנה, זה לעולם לא קיים
אולי אפגוש אותך, כשארד בתחנה
את תעמדי שם, ותאמרי שחיכית
ואני אחשוב לעצמי
כמה קלפים היו צריכים להישלף
כמה פיסות היו צריכות להיחתך
לפני שזה הפך אמיתי
