אם הייתי אומר לכם ביום בהיר אחד- כל אומות העולם החליטו לשלוח נציגים, לשבת ולעסוק באותם עיסוקים, תחת קורת גג אחת, מה הייתם משיבים לי?
לפני שכל אחד "מהנדס" בראש,"וגר זאב עם כבש" וחזון הצמחונות והשלום, רציתי לומר לכם- אני לא בא לנבא נבואות, אלא לספר את שהיה. לא לפני הרבה זמן, בתקופה המכונית אצלנו "בין הזמנים" ביום שישי בשעה 15:00 שעון ישראל, נערך אירוע יוצא דופן, לפחות לדעתי...
תחת איצטדיון ענק שמכיל כמעט מאה אלף מקומות- "קן הציפור" השוכן לכבוד ולתפארת בבייג'ין (זה בסין) צעדו לפי הסדר, על אותו מסלול, נציגים של כל אומות העולם (כמעט) בזה אחר זה, איראן לצד ארה"ב, נציגי ישראל לעומת נציגי הפלסטינים, "מי לא נפקד כהיום הזה"?
צעידה זו, לא הייתה רק טקס סמלי שבסופו כולם שבו לביתם, צעידה זו הייתה האות הפותח לשלושה שבועות של "כפר אולימפי" שבו גרו, זאבים עם כבשים, גאורגים עם רוסים, הודים ופקיסטנים ולא נמשיך יתר ע"כ.
במשך שלושה שבועות, כל אומות העולם באו להתחרות זו בזו ב-18 ענפי ספורט שמסתעפים לענפים וענפי ענפים.
אין ספר שהגענו לשפל המדריגה! כל העולם וגם יהודים רבים מישראל ומהעולם, באים ליטול חלק בתחריות ומופעים שמייצגים יותר מכל את קדושת החומר, הרי זה מושב לצים שאין כמותו, כל העולם הזה כולו הבל וליצנות, מי מכל האלפים והמיליונים שצפו בתחריות יודע- "שאתה פעלתו ומבין כי אתה יצרתו"?
האיך מסוגל ג'ודוקא גאורגי להתמודד מול ג'ודוקא רוסי על אותו מזרן בשעה שהטנקים הרוסים שועטים לעבר טבליסי בירתו? אובדן ערכי מוסרי גלובלי.
הגענו לחתריות עצמם, הסינים דאגו לכל ובאמת להכל, הם דאגו למתקנים החדשים ביותר, הם דאגו להביא קהל נהדר, שלא צעק כל הזמן קריאות גזעניות, כמות שיאי העולם שנשברו הייתה מרשימה ביותר, כמעט בכל ענף וענף נשברו כמה שיאי עולם. השיווין שבין הגברים לנשים אפילו לא עמד בסימן שאלה או דילמה, כן, כולם באו לייצג את מדינתם. אפילו האיראנים מצאו פתרונות לשמירה על צניעות הנציגות האיראניות בתחריות.
איך שוברים שיאי עולם?
דרך א'- הדרך הזו הוכיחה את עצמה פעמים רבות אם כי היא לא מומלצת בכלל.
הספורטאי "קורע את עצמו" עד לכדי גבול יכלתו את המרחק מגבול יכלתו לשיא העולם משלימים סמים וסטרואידים.
דרך ב'- התמדה וכישרון, רבים מהמומחים טוענים שההתמדה היא הדבר הקובע בסופו של יום, הספורטאי מתאמן יום יום כמספר שעות עבודה (מה שמוכר לנו כבחורי ישיבה) הוא סוחט את עצמו עד לגבול ויכלתו, הוא כמעט ולא עוסק בדברים אחרים, רובו ככולו משועבד לתחום שבו בחר לעסוק, ברור שהכישרון לא מזיק לו והוא חייב כישרון, לאחר ארבע שנים הספורטאי נקרא לדגל, הוא נושא בגאון את דגלו הלאומי ויוצא לכבד את עמו ומדינתו בתחרות העולמית.
אני רוצה לשאול, האם הספורטאי הזה הוא סתם ליצן? האם הספורטאי הזה הוא עוד זולל וסובא שמבלה את ימיו לריק?
שתי תשובות ייתכנו לדבר:
1. הספורטאי הזה הוא טיפש שאינו מבין מי מלכו של עולם והוא עוסק בשטיות הבלים וליצנות, אתם מוזמנים להדפיס פשקעוולים...
2.הספורטאי הזה הוא אדם רציני וערכי, הוא מתמיד יום יום בכדי להגיע להישגים שמוציאים ממנו את הכל, בסופו של יום לאחר ארבע שנים הוא גם מכבד את מדינתו ונותן ליושבים בה גאווה.
אני לא מתכוון לבחור עבור אף אחד את התשובה, אך הייתי רוצה להשמיע את שבפי. ברור בעיני שכל "קידוש החומר" הזה הוא הבלים ושטיות.
כמה טוב היה לנו אילו העולם היה בוחר לבוא ל- "שיעור כללי" או יותר נכון לבוא בחג הסוכות להשתחוות לפני ד'. עדיין, יש התקדמות, כמעט בכל מובן שאנו בוחנים, אנו רואים ירידה לשפל עולמי מוסרי ערכיף דווקא התחרות העולמית הזו- משאירה קצת מקום לאופיטימיות והרבה מקום לעבודה.
העולם שאנו חיים בו מסוגל להתאחד, אמנם, לא סביב המטרה שרצינו וחלמנו עליה, לא זה רצוננו ולא לנער הזה אנו מתפללים שלוש פעמים ביום, אך עדיין, כפי שמרן הרב קוק זצ"ל לימדנו- יש תהליכים בעולם.
לא לפני הרבה שנים נערכה התחרות במוסקבה, העולם המערבי ובראשו ארה"ב החרימו את התחרות ולא השתתפו. לא הרבה שנים לפני כן נטבחו ספורטאים ישראלים במינכן. לא לפני הרבה שנים, אותו הרודן הנאצי [שם רשעים ירקב] עיטר את כל התחרות בדגלי הזוועה וסירב להעניק מדלייה לאצן שחור.
כן, מאז התחריות הראשונות בספרטה, שחלקם נערכו בלא ביגוד תוך הדגשת עליונות החומר, העולם ראה הרבה אלקטרונים ופורטונים וניוטרונים, כעת הם מחפשים את אותו הבוזון טת אותו החלקיק הנסתר החלקיק שהניע את כל המערכת שעליה אנו חיים.
בואו נעזור לעולם למצוא את אותו החלקיק ואת בוראו, בואו נעזור לעולם להבין שיש לו סיבות הרבה יותר טובות להתאחד, החובות הללו שמוטלות עלינו, לא צריכות לגרום לנו לזלזל בתהליכים ובתמורות שעובד העולם בהיעדר ממלכת כהנים וגוי קדוש, הפגישה הבאה בעזי"ת יכולה להיות "ירושלים תשס"ט" תאריך מדוייק- ט"ו תשרי תשס"ט.
לא עלייך המלאכה לגמור אך אי אתה רשאי להיבטל הימנה.
