מאפר לעפר, באדמה פצע נפער,
איך עבר לא זכר, הסוף בתוכה תמיד קר
אך לא מר, אם תמצא!
בין בני אדם אין מחיצה, רק מצווה
גם אחרי שכל האור כבה , במרכבה
אני נע.
מאפר לעפר, באדמה פצע נפער,
איך עבר לא זכר, הסוף בתוכה תמיד קר
אך לא מר, אם תמצא!
בין בני אדם אין מחיצה, רק מצווה
גם אחרי שכל האור כבה , במרכבה
אני נע.