בגני הקטן נטעתי אותך
עץ זית
ירוק, עדין
עד קרבת שמים תגיע
וממך - שמן טהור
שיומשח עלי רק אם
אהיה ראויה.
ועוד בגני הקטן
פרחים מוסתרים, נחבים
פורחים הם בתוך הגדר
לא מוציאים משם עלי כותרת
ואפילו לא את ריחם המתוק.
אני עם אני
אביט החוצה ואבהל
ובעצבות ובכאב
אשב בצל -
עצי הזית והתאנה, והרימון גם
יושבת על אדמה
שלא נלחמתי בשבילה
ולא נתתי לה דבר.
לבדי עם עצמי
בית קטן בניתי לי.
התתן לי את האומץ והחכמה
לפתוח את דלתי
לצאת מפתח ביתי ומעבר לגני
ולהכניס זרים אלי?
ביושר ובתמימות
עשה אותי כלי לשליחות
לגדול מעבר לחומה וגדר
לגלוש ולגמוע
בלי גאווה
ושהכל יהיה באמת.
תגובות