זקיק של אושר את פניה הסתרתי
כמו במערבולת של שתיקה
לוחצות ידיי, ללכת לאין מקום של אושר
בפנים במצוקה של אמת, ידיי נכבלו
שמעתי מלים יפות על אושר משירים ישנים
למדתי מלים אלו לדבר, האמנתי במה שהיה לאחר
מען מועקה זו ידעתי שנים קודם לכן
עץ של יגונות תלשתי קודם מאז
קודם לכל, צבע השמיים מוצאת בנשמתי
לקחתי את מה שלא האמנתי שיקרה
מצאתי את עצמי במקלחת של ורדים
התאוששתי מהשקט הגלום בתוכי.
תגובות