כשהיינו צעירים
והאמנו שהעולם מחכה לכניסתנו
את ביקשת שאכתוב לך
שאני לא אוהב אותך
מאז הכל התגשם
גם המלחמות, גם האכזבות
רק את מה שכתבתי
לא ידעתי להסתיר
עומד מול רחוב מלא אדם
מחפש בחלונות הראווה
את החלום הבא
שאנחנו רוצים להגשים
אולי זה נמצא בחוברות החיים הטובים
אולי בצילומים ישנים
ואת בנתיים נסעת, כך אמרו לי
ואחר כך התחתנת, יש לך שני ילדים
לעיתים שרע לנו
אנחנו חושבים
על הימים הטובים
האם הם היו כאלה
למה תמיד הם גורמים
לרצות לשכוח את מה שנותר
את הזיכרון האחרון, הפנים שלא ידענו לזכור
ורגע לפני שנכנסנו לעולם
והוא עזב את התחנה
את ביקשת שאשמור לך את השיר
בו כתבתי לך
שאני לא אוהב אותך
ואני חיפשתי מקום לברוח אליו
אולי עבר חדש להמציא
מכל מה שאהבתי, לא נותר דבר שלם
וגם את הזרות שלך
לא ידעתי להמציא מחדש
במלונות קטנים, ליד בארים זולים
נדדתי כמו מישהו שיש לו מה להפסיד
הימרתי על הכל, ולא פחדתי לקחת
את כל מה שהיה שלי
בסוף העולם המשיך בדרכו
זה אנחנו, שהתחבאנו בשיחים
חיפשנו מקום להילחם בו
חיפשנו אהבה להאמין
וההורים, הם היו רחוקים מכל מה שהכרנו
בסוף התעוררנו מיוזעים
ואת השיר שכתבתי לך אז
את שמרת, לפחות את המילים
ואני לא הצלחתי להגשים אותו
גם לא את החלומות האחרים
לפעמים, בלילות אבודים
אני בורח אל הזיכרון ההוא,
אך את מספרת לי שטוב לך
ואני רציתי להאמין, שגם בשירים
יש משהו אמיתי
