חיוורון לא טבעי שנצבע מחנק העצב

הדמעות החמות מנסות לחמם את הפנים שאיבדו תקווה וייאוש

העיינים ענקיות מעצב שנשרך ונעלם 

ואז מנסים לקום, מנקים את האפר מהידים

מנקים במהירות את הפנים היפות רק בחיצוניות

מבט אחרון בראי הנפש

...................

פתאום צץ לו סגול קורץ מבין העיינים ולאחריו חיוך שצובע

את הפנים בארגמן של סומק

צחור השיינים מעלה צחוק מתגלגל שמזכיר את אותו צחוק שם בחוף עטוף

באהבת משפחה ונעורים

העיינים החומות שהשחירו בעבר בעצב עוטות צחור שכינה

עולות מבטן שמיימה מברכות בצחוקן ומודות לאלוהים

על החיים