הימיים הטובים עם החברה, ערב יום שישי , רצינו לצאת למועדון, תיכננו את זה בתוך כמה שעות, לא חשבו על שם או סוג של מועדון העיקר לצאת.

הינו חמישה חברה, כל כך רצינו לשתות אבל הבנו שזה אסור, עשינו משלוש יוצא אחד, ויצא שאני אהיה הנהג התורן לערב זה, קיבלתי את זה ואמרתי זה יכול להציל אותנו.

נסענו לפאב והגענו בשעה 00:30, החברים יושבים על הבאר שותים משתעשעים להם כשהם בראש מצחיק למדי, אבל אני הייתי בצד הסתכלתי ואמרתי רק שאני לא אשבר, אני אוותר על התענוג אני רק בן 18, הבטחתי לאמא שאני אחזור.

ניגשתי לבאר, בארמן תביא לי "קולה" הברמן מסתכל במבט משתומם, קולה אתה רוצה? מצטער אך אנו לא מוכרים!, "על הבאר מותר לשתות רק אלכוהול",

מצידו,שאני אנהג שיכור הביתה, פניתי תוך זמן קצר לאחראי משמרת והסברתי לו שאני נהג תורן, אני רוצה להזמין משקה קל ולשבת עם החברה על הבר, אבל תשובתו לא היית שונה מתשובה של הברמן, האחראית סירבה לבקשה.

לא ידעתי מה לעשות, נשארתי עם שתי אופציות, אחת לא לשתות בכלל והשנייה לשתות אלכוהול. לא האמנתי, הופתעתי, הייתי בהלם, ממש חוצפה!

חזרנו לביתנו אחרי זמן קצר שכלל לא נהננו, חשבתי על זה אמרתי זה בסדר, העיקר שחזרתי שלם ולא נכנעתי מצד הברמן, זה היה כל כך דפקטיבי מצד ההנהלה של הבר, אני לא אחזור לשלם לעולם.

למרות בבוקר, השעה 11 בבוקר יום שבת, פתחתי את האינטרנט עובר בכמה אתרי חדשות,  ורואה רק תאונות, הבנתי שאתמול הצלתי אותי ואת החברים, אמרתי שאני אחד שיכול לקום בבוקר ולהגיד "אני גיבור!" גיבור אמיתי.

תמיד נזכרתי בימים שאמא אמרה לי שאני הבן היחיד שלה, שאני היחיד שיש לה, לא רציתי להרוס אותה וכלל את המשפחה כולה, הבנתי שאני כל כך חשוב להם, אני גאה בעצמי "הצלחתי".