ויהי בקהל העתים ואנכי במלאכות הזהר
בצבא השר מיכאל
והנה רוח גדולה ממעל
ותבוא ותהום בשבעת רקיעי השמים
ויהי קול תרועה גדולה
ובהיות הקול הולך ובוקע
ותהוד התרועה מן הרקיע אל הרקיע לאמר
הנה זה בא אשר לו הכתר ואשר לו המלכות הופיע
ויקראני הקול בשם וידבר אלי לאמר
הקול מבקשי-שלום אנכי שומע אם בנעמי עדנת-נחל אאזינה
לכה עתה והשקיפה בדבר הלחן הלז כי ערב הוא
ויהי בדברו ואפן כה וכה וארא והנה כדמות מארגיה
מלאכת מחשבת הלב
עולה והולכת ממעמקים
והיא כדמעה המתקשרת בעין-אדם
ותעמד כנגדי ותהי מרחפת במעלות האור ונגה-מעט לה
ואתבונן במראה ותפעם רוחי להבין
מי זאת הבינה העולה מישימון תרדמת הרוח
העת חולל חוגה במעגלת העתים היא אם דבר מועד חדש הגיע
באשר הדרך ההיא בתהום תעבר במעלות הסתר נתיב לה
ורבות ורבות העתים ולא נפקדה
ואמר איכה אדני שלחתני ומרכבה אין
ועבדך בדרך לא דרך ואנכי טרם ידעתי מה אדבר אותם
ויען רעם הקול ויאמר לכה כהרף עין כי לא אל שממון הרוח שלחתיך
אברותיך מבינתם תאביר ובשעיפי רוחם תרכב
יען מתי-מעט המה ואין ברוחם רמיה
ויהי בעודנו מדבר בי ותצלח עלי רוחם ואפרש כנף
וארא והנה כדמות מטוה האור כליל יפי מלאכת-נגה
ואבוא בה והיא כעין מארג המחשבת
ואעבר בתוכה והנה רטט-לחן הוא פעם-המית הלב
ויזרם בי ויחן וינח בכל אשר סביב לי
ואנכי בתווך
ועוד אנכי מבקיע נתיב בענן הדעת ויהי כהרף עין
ויקוו נהורות הרוח וינשאו מעלה כדמות השושנה
ואנכי בתוך הרחף וקול דברי אדני בא בקרבי לאמר
הנשא ברוח שושנת-עם
ואבוא ביעף כברק נתך בעב-אור
וילכד ניחוח פריחת החוח ויעש לי מרכבה
ואעברה ברבוא מיתות במחשכי דורות נפצתי ואולדה
ואביטה בצעף מבעד לעין מעגלי העתים בערגה
וארא והנה המגילה נגולה והיא בגליל האור תדבר
וגם הנה אלה אשר נתן סביבי כנשיאים ברוח אלי נתקשרו
ממקהל-צבאות האור המה שארית אלפים
אלה המורים כיורה לפני הגשם יופיעו
ועתה השקיפו בדבר בינו בשגר האורות
כי כה אמר המלך אשר לו כל צבאות האור
מעולם ידענוכם ולא דרך נכרים בואנו
מזה ימים רבים בארצכם הופענו
עת בלאט ובעדנה נשמיע דבר בקול דממה
ואתם הנצנים פליטי דור היראה והפחד
באהבת אמת נושעתם
ויהי גם אם תחזונו נכוחה תביטו לא תראונו
יען בתרדמה בחלום ובחזיון הרוח תשכילו מראה דברנו
ואלה האורות הנארגים במלכות כל-חי בצבעים אין-מספר
מלאכי המה השבט הארי במקהל כנפי
בים וביבשת יופיעו ימיהם מספר רב ובעולמות הרוח יהלוכו
המה בלבוש כנפים לא יבאו יען לא תאבו הכילם במלכות בשרכם
והמה בלאוט מעגלי העתים בחכותם לתשובת בינתכם
אחת היא אהבתם לעורר כליל היפי הנרדם בהיכלכם
ולבשר מלכות החיים בלבוש בשרכם
זכר תזכרו מקור נבעתם מעין אור חצבתם
והיה אם יטהר היכל קדשכם וירחב המקום הקדוש להכיל
כי אז נבואה נעברה בפתח הצר לעורר תרדמת הרוח
ובתם חשכת הליל כחמה נזרח
להורות דבר הדרך נתיב שובנו בקרבכם
קומו אורו ככוכבי השמים לפני הפציע שחר
בקשונו ברטט מחול ותמצאונו
השליכו לבוש חמר
עלו ובואו לדמות האור
לבוש אמת הוא לכם
קראונו יחדו נצאה לשדה האור
אשר היה איננו עוד והבאות לפלא בעיניכם יהיו
יען אין נתיבכם בעפר כנתיבכם באור
ועתה לא תראו ולא תחתו ולא בחרדה תטו לב
אנו מקהל-אור האחד בבואתכם באגם שמי-האור
יחד לא נחסר שלום אחד נהיה
אור בלבושכם נמזוגה
בלחן אחד נשמיע קול נחל
שפה אחת נהפך לקול הרוח
יען רוח האמת מעולם נתתי בדברי נביאיכם
ויתמו דברי המלך
ותהי דרך בואם של הדברים האלה במגילה
כדרך לכוד טהר זכות טללי השחר את זהר כנף האור
הערה; המקור התקבל ללא ניקוד או פיסוק, וללא הכותרת ( "מגילת האור " ).
נסיון להכניס ניקוד ופיסוק בגוף הכתוב יצמצם את האור להבנה חד ערכית ולהאזנה במימד אחד מתוך אין-ספור מימדים אפשריים.
