היא הייתה לבד בחשיכה, היא לא אוהבת להיות לבד בחשיכה,זה עושה לה מין תחושה שהיא לא לבד.. היא תמיד אומרת לי את זה,היא השביעה אותי שאני לא יגיד את זה לאף אחד ,היא האמינה שאני לא יספר לאף אחד,היא מרגישה שאני החבר הכי טוב שלה, טוב ככה לפחות אני חושב,תמיד אנחנו ביחד גם עכשיו... אפילו שהיא לא פה,אבל אנחנו מרגישים אחד את השני תמיד אפילו שאני יהיה כן והיא באי רחוק באמצע האוקינוס,תמיד,אני גם יודע לקרוא לה את המחשבות ממרחק כזה, כן, באמת, היא עכשיו חושבת על כולם כל אלה שהיו איתה בפעם האחרונה והיסתכלו אליה בעצב, בפרידה,היא קצת פחדה וניבהלה שהיא למטה וכולם מעליה,אבל עכשיו היא יותר רגועה כשהיא מעל כולם.. יושבת למעלה ומסתכלת על כולנו ושומרת עלינו... אני כל כך כל כך אוהב אותה!! תמיד שאני מסתכל במראה אני רואה אותה מאחורי מניחה את ידה על כתפי,או מחבקת אותי, אני ממש מרגיש אותה, אני מרגיש כאב דוקר בבטן ממש חזק אני מסתכל ורואה חור גדול והיא נעלמת והכל ניהיה שחור ואני לא רואה כלום אפילו את הידים שלי! אני מנסה לעצום עיניים ולפתוח אבל זה לא עוזר!! למה? מה קרה ?ואני רואה את כולם מעלי בוכים ואני מתחיל להבין.. לאט לאט.. מצד אחד אני ממש עצוב שזהו אבל מצד שני אני יהיה איתה עם אהובתי !אחרי שחיכת לי כל הזמן הזה.. ואני עולה לשמים למקום שבו יהיה תמיד המקום הלבן והטוב ואני מחפש אותה ולא מוצא אני ניגש לאיש אחד ושואל אותו.. " סליחה? אתה יודע איפה אהובתי היא מחכה לי " והוא מסתובב עלי ולא עונה אני רואה מין ענן לבן .. מסתכל ורואה אותה שם בוכה ואני קורא לה והיא לא שומעת אבל למה?? ואני רואה את הורי ואת אחים שלי ואת החברים הכי טובים שלי כולם בוכים ומתחתיהם אני רואה אותי .. לא .. מה פתאם?? אני אני זה ש... אבל זאת לא היא? איפה היא?.. והכל ניהיה חשוך ומפחיד ואני רואה אותה באה אלי ומחבקת אותי כדי שלא הפחד להיות בחשיכה ולהרגיש לא לבד ..
