"ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה".

 נאמר בברכות [כו:] "איתמר: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום; תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית – שנאמר: " וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר +תהלים ק"ו+ ויעמד פינחס ויפלל; יצחק תקן תפלת מנחה - שנאמר +בראשית כ"ד+ ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר +תהלים ק"ב+ תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו, יעקב תקן תפלת ערבית - שנאמר +בראשית כ"ח+ ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר +ירמיהו ז'+ ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע – בי".

בכל יום מצווה להתפלל שלוש תפילות בשלושה פרקים ביום בוקר צהרים וערב, שלוש תפילות בשלושה זמנים קבועים דווקא, הם מרמזים על שלושה מצבי רוח שונים שיש לאדם או בכלל לעם בסימן יורד כמהלך היום בוקר צהרים, הבוקר- מזכיר מצב של אושר ושלימות, הצהרים- את השקט. ואילו הלילה - מזכיר מציאות של סבל צרות וייסורים, ודברים האמורים לעיל נמצאים בקורות חיי האבות...

אברהם תיקן תפילת שחרית,

אברהם אבינו איש שלם, איש המבורך בכל מכל כל בחייו,

בעושר: "ואברהם כבד מאוד בכסף במקנה ובזהב" [יג'- ב'].

בבנים: "ואברהם היו יהיה לגוי גדול עצום ורב" [יח -יח'],

בכבוד: "נשיא אלוקים אתה" [כג-ו'],

נוסף לכל לא מצינו בתורה שאברהם אבינו התמודד מול מצבים קשים כלל, כל חייו חיים של שלווה כבוד ופרסום לשם ולתפארת ולתהילה, חיי אברהם הם עלייה מתמדת כמו שאמר לו ה' "לך לך" [יב'-א'], הולך הוא מחיל אל חיל, חיי אברהם אבינו משולים לזריחה ולאורה כזריחת השמש בראש ההרים. גבוה מעל כולם,  אברהם מלמד כי גם אם החיים זורחים כשמש מאירים פנים ומסביב שלום השקט ובטח צריך להתפלל ולהודות לה' -"וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל"[דברים ח-יח'].

יצחק תיקן תפילת מנחה,

 יצחק חי חיים שקטים ושלויים, התורה מספרת מעט מאוד על חיי יצחק, הפרשה היחידה המדברת על יצחק- היא פרשת  "תולדות", נמצאת בתווך בין "פרשיות לך–לך",-"וירא", שמדברות על אברהם, לבין "ויצא -וישלח", המספרות על יעקב. פרשת תולדות פרשה אמצעית ובה פרשה קצרה על יצחק, ריב הבארות עם רועי אבימלך, חיי יצחק דומים לשעת הצהרים זמן בו השמש עומדת באמצע הרקיע, ללא מאבקים קשים בחייו וללא אתגרים, יצחק גם לא חי חיי זוהר ופרסום כאברהם אבניו, אך מאידך גיסא לא סבל וייסורים כיעקב אבינו, יצחק מלמד שגם במציאות בה אין כל חדש ואין תוספת טובה או חלילה משבר זמנים שבהם נדמה כי לכאורה אין על מה להתפלל. לא כן אלא יש להתפלל ולהיות קשורים לה'. 

יעקב תיקן תפילת ערבית..  

ויפגע במקום כי בא השמש [כח'-ב']. נאמר ביעקב. ביאת השמש שקיעה

חיי יעקב דומים לשקיעה וחשיכה ומניעות דבר המסמל את מגמת חיי יעקב שהם כולם מאבק והתמודדות מתמידה עם היסורים,

חיי יעקב הסתמנו במצבים קשים, כבר מלידתו נאבק הוא על היציאה מרחם אמו, הוא שומע לקול אמו לקחת במרמה את ברכת אחיו עשו, ועשו מתנחם להורגו, יעקב בורח חרנה, וגם שם לא נח שקט, מהלך של עשרים ושתיים שנה לבן מרמה אותו ומחליף משכורתו "זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בבנותיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכורתי עשרת מונים" [לא'-מב'],

למאבק עם שרו של עשו "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר".

אחרי שמגיע יעקב לארץ ישראל מבקש יעקב חיי שלווה ואז קופץ עליו רוגזו של יוסף

וכשמגיע יעקב למצרים פרעה שואל אותו "כמה ימי שני חייך"? ומה עונה לו יעקב? "מעט ורעים היו ימי חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם" [מז-ט-י], חיי יעקב היו קשים הרבה יותר מחיי אברהם ויצחק.

ובעצם זהו סיכום חייו של יעקב אבינו המלמד על תפילה של אמונה בזמן חושך והסתר, גם במצב של הסתר פני אלוקים, עד שיאיר ה' בטובו ויגאלנו, ואין להתייאש מן הגאולה שבוא תבוא

והראייה שיעקב מוצא את מנוחתו בארץ מצרים ושם "ויחי יעקב בארץ מצרים!

שכן עד כה חייו אינם חיים ועתה ויחי יעקב!