נעים ונדים אנחנו בקווים המקבילים

של החיים שלנו

מי יודע מתי נפגשנו ובאיזו מאה

מי יודע מוחו המעוות של מי יזם את הפגישה

מציאות מוזרה

אך קיימת

מופלאה

אך כואבת

אתה הארכיטקט של המגע

אתה המוציא לפועל של התחושה

אתה המבצע של המשימה

אני היזם ומשתפת הפעולה

לפעמים זה מתוק ודביק ומשכר ונפלא

יש תחושה של מושלמות ממיסה

ויש רוגע וריגוש והשלמה בעת ובעונה

ויש סינוור הדדי

ואהבה

אנחנו שניים עם רצונות מתלכדים

שלפעמים מנוגדים

לפעמים יש התנגשות מבהילה

כאילו הכל מאבד שליטה

מספיקה מילה לשחרר את המעצור

וכל התסכולים מתפרצים כמו לבה רותחת

ואתה לא מנגב לי את הדמעות

אלא ניצב ממול חורץ מילותיך הקשות

ואני רוצה לנוס

למחוק את הכל ולהבריא נפשי

אך מרגישה כמו מרותקת בשרשראות

אליך

וכל הכיסופים לא נותנים לי לברוח

ואז מתפייסים והלבה נמסה

ואל הלב זורמת תחושת ההקלה

והמתיקות משתלטת על כאבי הכעס

ושוב שלווה והשלמה

וסינוור

ואהבה