מעבר לכתפי מביט לאחור רואה אור מהבהב בחלון ומבעדו צוואר שיש לוהט וראש אישה נאה, עיניה בי מביטות ומחשבותיה אליי מתעופפות. רגשותיה עדינים ובאמצעותי הם פורחים אף כי אינם שלנו כל העת מותר להם להתעופף, כמו היינו צעירים יותר וזקוקים הרבה... 19/01/03 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel