הם היו זוג תינוקות יפים ומקסימים.

איך לצערם הם נולדו לזוג הורים צעירים.

הם הופרדו אחד מהשני במציאות חיים כואבת ואכזרית.

יוסי אומץ במשפחה ירושלמית טיפוסית.

משפחה חמה ומעניקה אהבה.

איך משפחתו של יוסי היא משפחה פשוטה.

שחיה את חייה באופן הפשטני ביותר.

אורית אומצה במשפחה תל אביבית עשירה.

אורית למדה בבית ספר יוקרתי לצילום בחוץ לארץ.

לאורית היה תחביב מוזר ביותר.

אורית אהבה לצלם אנשים שהולכים ברחוב.

אורית החליטה לחזור לישראל משום שהיא רצתה לפתוח גלריה עצמאית.

יום אחד חברתה של אורית מירב יהושע התקשרה לאורית.

והזמינה את אורית לבקר אותה בירושלים.

אורית נענתה להזמנה ואמרה שתבוע בשבוע הבא.

חלף שבוע ואורית מגיעה לביקור אצל חברתה מירב.

בואי אורית.

תרגשי בנוח.

פתאום צלצול נשמע בדלת.

אורית שואלת את מירב.

את מחכה למישהו?

כן אורית.

מצטערת.

שכחתי.

אני מחכה ליוסי.

ליוסי?

מי זה יוסי?

יוסי זה אהובי היקר.

מירב ניגשת לדלת.

ויוסי נכנס בצעדים קטנים אל תוך הסלון.

זר פרחים בידו האחת.

ובידו השנייה חפיסת שוקולד.

איזה מתוק אתה.

אני אוהבת אותך יוסי.

יוסי.

בוא תכיר את חברתי הטובה אורית.

יוסי מסתכל לעבר אורית ועינייו מלאות אור.

נעים מאוד אורית.

אני יוסי.

אורית משיבה.

נעים גם לי.

מירב אומרת להם.

תשבו לכם ואני הכין לכם משהו לשתות.

מירב אומרת לאורית אני כבר יודעת מה את אוהבת.

קפה שחור.

נכון חברתי היקרה.

כן מירב.

לא טעית.

ואתה יוסי.

מה איתך?

קפה שחור אהובתי.

רק קפה שחור.

חחחח צוחקת מירב.

אין בעיה.

תכיף מגיע הקפה השחור.

אורית מסתכלת אל יוסי ואומרת לו.

תגיד.

אנחנו מכירים?

יוסי צוחק.

גם את הרגשת את זה.

אורית אומרת כן.

זה מוזר.

יש לי הרגשה חזקה.

כאילו אני מכירה אותך שנים.

כאילו היית חלק ממני.

אתה ירושלמי?

שאלה אורית את יוסי.

כן.

אבל לא מזמן גיליתי שאני מאומץ.

אני אוהב את הוריי המאמצים מאוד.

הם גילו לי את האמת.

שנולדתי לזוג הורים צעירים.

ושהייתה לי אחות תאומה.

אני רק יודע שאחותי התאומה אומצה במשפחה תל אביבית אמידה.

ושאבא המאמץ שלה היה עורך הדין של פוליטקאי ידוע.

אורית שתקה.

הייתה מופתעת מהגילוי.

אתה אחי.

יוסי.

אתה אחי.