´´המוות..´´

´´המוות, המוות, המוות הוא דבר כ´´כ קר, הוא גורם לאנשים לאבד את שימחת חייהם ולפול לתרדמת..שתמשך לנצח.

המוות הוא ציפור, ציפור חופשיה שיכולה לעוף לכל מקום, אך אותה ציפור גורמת רק סבל.

היא מניפה את כנפייה השחורת מעלה, מנופפת בהם מטה ומעלה, עפה לכל מקום שהיא חופצת בו, מפזרת אחרייה שביל של עשן שחור ועמום, שביל של סבל, שביל של אימה, שביל של מוות...

הציפור ממשיכה לעוף, מפזרת אחרייה שביל של הרס וחורבן.

המוני דמעות נופלות על אדמה זו, נספגות בה ומתפוגגות במהרה.

פרחים אדומים, עם ריח נעים מונחים על הקברים הדוממים, אבנים אפורות, דוממות, אפלה סובבת אותם,

ודמעות רבות מקיפות את אותם האבנים הדוממות.

הפרחים ממשיכים לשבת על האבנים, לא זזים, עד שהם נובלים, פירחי הקוטרת שלהם עפים לכל מקום,

מבאים את העצב לכל מקום אפשרי, עד שפירחי הקוטרת מתפוגגים מאשירים אחרייהם ניצונוצת שמפיגים לאט, לאט את האפלה.

המוות אינו הופך אותנו למשהו חיי,

המוות אינו הופך אותנו למשהו שמת,

המוות הופך אותנו למשהו שלא קיים, שמתפוגג באותו שביל של עשן ההרס..´´