עייפים הם, ניתן לראות זאת על פניהם

 אך אחד במיוחד דיבר אליי

במבטו סיפר על הקושי, הפחד

 הייאוש המהול בזיק של תקווה

סיפר על החבר שאיבד,

 מניח שוב את ראשו בין ברכיו,

. כאילו מבקש משהו שייגן עליו מהעולם הזה

בדמעותיי הרגשתי את בכייתו

קם הוא על רגליו, כמו האחרים

מתכוננים הם לתזוזה

מבטי ניתק

כל מה שנשאר זה טישטוש, ירוק, רחוק

 .עם משהו חום דהוי על הכתף ומתכת קרה

לפתע ראיתי עוד סיפור

 עיניים כחולות

 מספרות על הפעולות בלילות

 שוב ניתוק

 טישטוש, כתם מתרחק,

לא רוצה לשמוע יותר

, על כן עוצמת את עיניי

 אך גם לכאן הם חודרות, נקודות ירוקות

  מטושטשות, בתוך עיניי מתפשטות
משתלטות על הבוהק הלבן של השקט והשלווה

פוקחת את עיניי

לוקח לי זמן להתרגל שוב למציאות

 הכתמים עודנם פה אך מתחיל להתבהר

 מישירה מבט לאופק, בתקווה שיהיה בהיר

 בלי כתמים, בלי טישטושים

. סתם חלק כזה
מבט

 עיניים חומות

 אושר ושמחה בהן שורות
יודעת אני
שלום

הן מבקשות