שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וְנֶאֱלַם הַצְּחוֹק,

פַּסָּה הַשִּׂמְחָה וְנוֹתַר הַיָּגוֹן.

הוֹי אִשָּׁה תָּמַהּ אֲשֶׁר נִבְרְאָה כְּחַמָּה

וּבְלֶכְתָּהּ לֹא הוֹתִירָה כֹּל נֶחָמָה.

אֶת בָּנֶיהָ חִנְּכָה לַטּוּב

וְלִבְנוֹתֶיהָ הוֹרִישָׁה חֶסֶד וְתוֹם.

מִשְׁפַּחְתֵּךְ שֶׁהוֹתַרְתְּ הֵנָּה גַּל עֵד,

לִתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת לְעוֹלָם וָעֶד.

אֶת אַהֲבָתֵנוּ לָךְ לָנֶצַח נִשָּׂא

וְזִכְרֵךְ עִמָּנוּ לָעַד נִשָּׂא.

שְׁמֵךְ לֹא יָמוּשׁ מִפִּינוּ

וְזִכְרֵךְ נוֹתִיר גַּם אַחֲרֵי לֶכְתֵּנוּ.