קוֹמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.

הִנֵּה הַסְּתָו עָבַר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.

וְכֹל הַטּוֹב לוֹ הֻרְגַּלְנוּ, תָּם וְחָלַף מִן הָאָרֶץ.

אֵיכָה נִתַּן לִחְיוֹת בִּשְׁנַיִם …

אִלְמָלֵא זֹהַר אַהֲבָתֵנוּ וְשִׂיא אֻשַּׁרְנוּ.

וְכֵן כֹּל וִתּוּרַיִךְ לְמַעַן אַחְדוּת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ.

הֵן כְּרוּת הַמּוֹאָבִיָּה הָלַכְתְּ שֶׁבִי אַחֲרִי.

כְּדָוִד בְּאַהֲבָתוֹ לְבַת שֶׁבַע דִּמִּיתִיךְ.

בְּאַהֲבָתִי הַיּוֹקֶדֶת וְלוֹחֶשֶׁת אֵלַיִךְ.

בִּלְעֲדֵי אַהֲבָתֵנוּ זֹאת,

שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ קְבָעוּהָ

וּמִי יִפְצֶה פִּיו, לְמוּל דְּמוּתֵךְ הַנֶּעֱרֶצֶת.

וּמַהִי גֹּדֶל שִׂמְחָתִי כַּאֲשֶׁר נָפַלְתְּ בְּחֵיקֵי

הֵן לִבִּי לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּכְרוּחַ חֲרִישִׁית יהום

אַךְ בְּקִרְבָתְךָ גּוֹעֵשׁ הוּא וְרוֹעֵשׁ.