אֵם הַדֶרֶך / יהונתן לוי
מאסף הייתי
את אימי פגשתי
בצד הדרך עמדה
כבויה אפוסת ואבודת כוחות,
וקראתי לה : קומי אם ! שאי רגלייך !
קוראת לנו אם הדרך,
רק לנו הדרך רק לנו
את סופה מי ישורנו
רק לנו הדרך רק לנו.
מַה לָך כי תבכי ?
אז ענית : "עין במר בוכה ולב שמח".
תגובות