לכל אחד יש "חבל".

חבל שמייסר אותו כל החיים,

ומדכא אותו רק לחשוב עליו.

"חבל שלא נסעתי לראות אותו לפני שהוא נהרג"

"חבל שלא השקעתי יותר בלימודים"

"חבל שלא קיבלתי את המשרה ההיא"

"חבל שלא אמרתי לה מה אני מרגיש"

"חבל שלא הייתי שם בשבילו".

 

לכל אחד יש "מזל".

מזל שמעודד אותו חהמשיך הלאה,

ומעלה חיוך על פניו.

"מזל שהלכנו לבריכה ולא לים"

"מזל שהכירו בינינו"

"מזל שמצאתי את המפתחות לדירה"

"מזל שמילאתי את המספרים הזוכים בטופס"

"מזל שהספקתי לעלות על האוטובוס".

 

אתה גם ה"מזל" וגם ה"חבל" שלי.

"מזל שיצא לי להכיר אותך, בנאדם משהים ומיוחד"

"חבל שזה נגמר....."

אם אתה גם ה"חבל" וגם ה"מזל" שלי,

מה נשאר לי בלעדייך?