ושלא היה לך מה לומר
היית מביטה מאחור
נוגעת בגב
ואז הולכת לעבוד
אני נשארתי עם הסיגריה בפה
ומחשבות על מקומות רחוקים
פעם את אמרת לי
שבשביל להתקיים, אנחנו בונים לעצמנו חלומות
או גונבים מאחרים
לילות בלי שינה
רחובות נטושים
ושנינו הולכים
יש מקומות שלא נגיע אליהם
אבל נרגיש קרובים
משאירים את המפתחות על השולחן
אחר כך את המעיל על הספה
שלא היה לי מה לומר לך
שתקתי, וכתבתי שירים
נדמה לי שהחמצנו הכל
אחר כך, לא יכולנו להפסיק לחשוב
מקשיבים לג´אז הזה
ויודעים
מעולם, לא יכולנו להרגיש טוב
עברנו הרבה
בשביל להרגיש איך הגשם יורד
ושנינו לא יכולים להפסיק לצחוק
שלא היה לך מה לומר
היית מבקשת שאלך
כל כך הרבה שקרים
וסודות מוטלים על ניירות לבנים
ראינו איך הזמן חולף
בלי להשאיר עקבות
ואנחנו יצאנו לשתות
אהבתי אותך, לעיתים זה היה עצוב
הייתי יוצא לשתות לבד
ואת היית נשארת עם מסך דולק, ישנה
שהייתי חוזר
לא ידעתי אם לשתוק או לעזוב מיד
ובלילות נטולי שינה
היינו אוהבים לנסוע
עד שהרגשנו שראינו הכל
את אמרת לי, בפריז או ניו יורק
משהו אמיתי קורה
רק אצלנו בבית, שום דבר לא בוער
מקומות ומפלטים
אף פעם לא נבין
כותב מילה, זז ועוזב
את נשארת מולי
שאין לך מה לומר
זה סימן, אני נכנע
מסעות וכבישים ארוכים
ילדים משחקים בחול, שקיעות ארוכות
אנחנו מניחים את הדברים והולכים
ואת לא אומרת מילה
