קישטתי אולם ארועים אתמול
ושמתי על עגלה כפרית- תרנגולת ותרנגול.
הדבקתי בדבק את החיות המדומות, קשרתי בחוט,
כתבתי אנא לא לגעת, זה רק קישוט.
חשבנו, הקהל יסתכל, יתפעל,
ואם חלילה יקלקל,
נקנה בעוד שלושה חודשים
זוג תרנגולים חדשים.
אבל מה- המציאות מדהימה!!
בערב הראשון- מהומה!!!
נוצות התפזרו לכל עבר--מלחמה!!!
והתרנגולת נעלמה.
אין חיות, אינם, ז"ל,
ואני עם לב כבד נשארתי,
לי נורא חבל.
אבל
מה אני מיללת
היתה ארוחת בוקר בטיילת
שם בתל אביב
התגלה עם מגניב
אכלו מהר מהר טרפו
ובן רגע הגבינות התעופפו.
ולא מזמן ראיתי באחד העיתונים
תמונה של כמה בטלנים
אוכלי לחם חינם
שותים קפה במרכז
הולכים בקייץ לים.
כן... כן... זה ועוד, הרבה מאד
זה כלום, ממש בוטנים, דברים קטנים.
איפה המצב הפוליטי
אמהות שכולות שראיתי
נשים שנרצחות
אלימות במשפחות
ילדים מכאב בוכים
ומה עם הקטל בדרכים....
ועוד לא הזכרתי את הוויכוח הגדול
בין הימין לשמאל,
את ההבדל בינו לביני
בין הדתי לבין החילוני
ואת הקיטוב בין מי שיש לו כל טוב
לבין מי שלו כל שקל חשוב,
מה אני אגיד, זה איום ונורא
איך מידרדרת מדינה יקרה
התמונה כל כך עגומה
מה אפשר לעשות מה???
אולי ,זה יהיה נחמד
אם כולם ביחד, יד ביד כאיש אחד
נשפר את המצב
איש את רעהו יאהב
ויומנו יהיה עמוס
בכבוד התחשבות ונימוס
ונחיה בשלום ובשלווה
בהסכמה חובקת ורחבה
ביופי של סביבה
בניקיון, בטוהר מידות
בעזרת כל מיני תכונות נחמדות
סלחנות, סבלנות, עדינות
הבנה, המון חמלה
האם זו משאלה כל כך גדולה??
לא, ואני לא תמימה ממש
וגם לא ממציאה שום דבר חדש
אני רוצה שפעם אחת יהיה כתוב
מה שיציל אותנו, הכי נפלא וחשוב:
זה פשוט לאהוב ולהיות גם אהוב!!!!
תגובות