"רק על עצמי לספר ידעתי "
אמרה חכמה ומוכשרת ממני
ואכן
"רק על עצמי לספר ידעתי "
על הבדידות הבועטת מפנים
על בכי וצחוק
אהבות ואכזבות
ו"ספר שירי"
לא קץ מלהכיל
ודמעותיי עדיין מכתימות את הדף
ו"זמר נוגה" מתנגן ברקע
כאילו אותם האנשים הקטנים ברדיו
קוראים את מחשבותיי
ואת תפילתי
לחלום שטרם חלמתי
לאהבה שטרם ידעתי כמותה
ולשירה שתמלא אותי
בתקווה.
תגובות