{הד של אישה נשמע בתוך יער חשוך ושומם, רק על האישה מואר האור, באור עמום יחסית (ולבן) אך בחושך הדבר היחיד שמואר תופס יותר מרחב. האישה לבושה בלבן ויחפה, מסתובבת בתוך היער עם יד מורמת קדימה בחיפוש אחר אנשים, ואל עבר האוזן במקרה של שמיעה, אולי. רק עליה זורח אור כי חוץ ממנה כולם אבודים.}
הפיה: "שלום! אני הפיה הטובה! ואני מחזירה אנשים... חזרה אל האור!"
הדובר: שקט שורר.
הפיה: "או... או לאן שהם רוצים!" (פתאום היא רואה גוף מוזר, נער יושב, מכורבל.)
הדובר: אך פתאום נראה לה גוף... של אדם לא חיה. הוא מוחבא ללא תנועה. נער יושב, מכורבל, לא זע... ללא תנועה!
הפיה: "שלום?"
הדובר: היא אומרת.
הפיה: "אני הפיה הטובה... ואתה? האם אתה אבוד?"
הדובר: הנער שקט, כי הנער לא עונה...
הפיה: "ואולי אתה מת? או אולי רק אבוד? רק ענה לי אם כן ואני אעזוב!"
הנער: "אז עזבי אותי, טוב! פיה מרושעת! נטפלת אלי, כאילו גם אני אבוד!"
הפיה: "אז חי אתה אם כן, אך מדבר מוזר... השפה שלך רפה, אולי גם כן אעזור?"
הדובר: הנער בוהה בה בעיניים ריקניות. הוא איננו זקוק לתמיכה או אהבה. כל שרוצה הוא מקום למחשבה.
הפיה: "אבל אנא הגד לי אם זקוק אתה לי, כי אני עסוקה... מחפשת אני... אנשים לעזרה..."
הנער: "ואת? גם את אבודה או זקוקה לעזרה?"
הדובר: שואל הנער בתמיהה.
הפיה: "לא! אני הפיה הטובה... ואני עוזרת לאלו הנתונים בצרה... האם אתה זקוק לעזרה? כי אני אשמח לעזור לאלו שאבדו... שאבדו את האור..."
הנער: "אבודה את אם כן... כמו השאר גם את מחפשת דרך למצוא את החמלה. אבל אני לא אשם ואני לא אסבול אנשים שבאים... אותי לעצור! אז עכשיו את עזבי אותי לנפשי! כי עדיף פה לבד מאשר עם עוד נפש תועה..."
הדובר: הפיה כבר עמדה וחכתה, כי אותה לא עניין כל היער פתאום. רק דברי החכמה של הנער בגין... חייה, אמנם... הינם ריקנים. אך הנער למרגלות רגליה, עם ראשו בין נעליה... שתק... לא אמר... רק בהה בריצפה, כי אותו לא עניין הזקוק לחמלה...
והיא רק עמדה וחיכתה לתשובה... אם חייה אמנם חסרי מטרה... אז אולי הוא ידע אם יש עוד תשובה!
אך השקט שרר והזמן רק עבר. הלילה חשוך והפיה רק דוהה... כאילו זה עתה נולדה! אך שוב נשבר השקט עם איזה נושא לקללה! הנער הרים ראשו בפליאה. כי הפיה לא עמדה עוד... היא פשוט נעלמה! ובמקום זאת עמדה עוד אישה לבנה... חיוורת כסיד ונורא אבודה!
הפיה: "אז אם כן, אם אתה כה חכם... תתן לי תשובה! או תשובה כה גדולה, תשובה שתזהיר ותזרח בחמה! התמצא אותי שוב ותשיא לי עצה! עזור לי קשוב כי אני אבודה!"
הנער: "אך לי אין תשובה... לא לפתרון, כי אם רק לבעיה. לא בי תכנסי אלא בפיה הטובה... כי רק בה תמצאי איזה ניצוץ לתשובה..."
הדובר: וכך קם הנער והניד ראשו לשלילה. הוא קם ועזב עוד פיה אבודה.
הפיה: "חזור!" {ידיה מושטות לעזרה וגופה השברירי על סף התמוטטו}
הדובר: צעקה, וחפשה לה תשובה, אך גם היא... היא הייתה אבודה!
תגובות