|
הצוק האיתן
זה היה יום שמש בהיר
הוא עמד שם איתן,
מטיל את צלו על המים,
גלי הים לחכו את רגליו שניטעו בחוזקה,
בקרקעיתו של הים.
הוא עמד שם זקוף,
כצופה המביט למרחק.
טיפות המים ניתזו על גופו החשוף,
כגלימה משובצת אבנים יקרות,
נצצו בכל צבעי הקשת,
בשוברן את קרני השמש,
שאיימו לייבש את גופו המצולק.
עוטה גלימתו,
כמלך המשגיח על ממלכתו,
אומר בטחון ועוצמה,
מכסה על גופו שבע הקרב,
לא סערות הים ורוגז גליו,
לא קדרות השמים ורעם ברקיו,
לא להט השמש לא שריקת רוחותיו,
הוא עמד שם נחוש,
הצוק האיתן,
והכריז אני כאן!!!
