בס"ד דבֶקַה בשלוות צהריים אביבית מֶרַגֶשֶת את הלב לפעום כקצב הרוח. פרוכת הכלה מכסה דלת מפרידה. מפזרת סימני קריאה לאוויר המֶמוכַן. וחול מתהדק בכפותי לבל יעוף ברוח לא לו. מניחה מרצפת חסרה. ושָרַה "חסדי ה' עולם" אָ-שירה.