לרעב המכרסם בתוכי
פוער חור שחור
שלא ניתן לסתום במילים של חיבה
לא יכולתי.
זמן רב שהוא שם
(איני יודעת כמה בדיוק)
ממסמס את מעיי בחומצה חריפה.
נכנעתי.
מארגז הלחם הוצאתי חבילה אחרונה
של קרקרים מחיטה מלאה.
הייתי מעדיפה שווארמה בלאפה
אבל זה מה שהיה.
אכלתי.
עכשיו אני מחפשת משהו מתוק לקנח בו
את עיני הדולפות ואפי המאדים מבושה ומצער בראותו את הדיאטה
מנופצת לרסיסים
שוכבת למרגלותי על רצפת המטבח
ומחזירה נשמתה לבורא
בטרם עת
שונמית גדולה
-
שונמית. מה יש להוסיף?
קשור אלי
- [ליצירה] שונמית! אם לא הייתי את, הייתי חושב שזה משהו משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם אומר את זה בקול אבל מכיוון שלא באילולא עסקינן, את יכולה יותר מזה. למה לא המשכת לכתוב? הרי די ברור שלא מתת מרעב... הפוטנציאל שלך ממומש עד תום. אולי כדאי שתעברי משלח יד אחר. מה את אומרת על קדרות? מכיוון שההכרות בינינו עמוקה אני מרשה לעצמי להתבטא כך. באהבה עד אין קץ הרצל המעריץ הא-אלמוני [ליצירה]
תגובות