[ליצירה]
אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית.
ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם?
[ליצירה]
בבית ראשון הבנתי שכביכול חזרת לתשובה משום שיש לך בעיות קשות
בבית שני הבנתי שחזרת כביכול בתשובה מתוך ברירת מחדל אין לאן ללכת שעדיף לי יותר מכאן אתך
בבית שלישי הבנתי שכביכול חזרת בתשובה מתוך צורך עמוק למשמעות לאור בחיים
[ליצירה]
[ליצירה]
ענבלי!
אולי תישארי רק עוד קצת?
מכאן זה יכול רק להשתפר..:)
ה' אוהב אאותך ילדונת!את הבת שלו!את לא הולכת לשום מקום!יש לו עוד כמה תוכניות יפות בשבילך...חבל לפספס..יש לי הרגשה שדווקא מחכה לך משו טוב:)
חח...הכל מסתדר בסוף,זה הטבע של העולם..
חוצמיזה..
אני חושבת שהמבנה מעולה,וגם הפניה האישית "אלוקים אני עוזבת".הכי אהבתי את הבית השני,בעיקר בגלל הסתירה הזאת שאת פונה אליו "אלוקים" ואז את עוד לא בטוחה שהוא קיים..יפה!
[ליצירה]
"אם אסק שמים שם אתה
ואם אציע שאול הינך"
כל כך לא פשוט לעזוב בכלל
ובטח מסובך לעזוב את אלוהים...
כי מה קורה אחרי שעוזבים אם פוגשים אותו בטעות בשבת אחר הצהריים?
מסתובבים ומפנים את הגב כאילו לא מכירים? או מהנהנים בראש בנימוס? ואולי כמו זוג אוהבים ישנים מתחבקים ומתקשים להיפרד?
"פנים אל מול פנים פגישה באמצע החיים"...
בהצלחה במפגש ובפרידה
שורי