יושבת ומחכה
למרות שאני יודעת שאין בשביל מי
עוד כוס קפה
עוד עמוד בעיתון
והלילה עוד שנייה מחוויר לאורה של זריחה מרהיבה
ואתה לא בא
נעלמת
הלכת
הלב שותת דם
הזכרונות רודפים ואינם מרפים
להמשיך לבד?
איך אפשר
מישהו אחר?
לעולם לא
כבר הגיע מחר
העיניים טרוטות
הכל נעלם
אך הכאב לא נגמר
תגובות