אור שבוקע מתוך ליבי
אור שממלא את כל עולמי
אור שמציף את כל נשמתי
אור שרואים על פרצופי
אור שנעלם ברגע האמת
ברגע שסגרת את הדלת
ברגע שהפנית ראש והלכת
ברגע שאת אותן מילים אמרת
מילים כבדות ששרפו את נשמתי
מילים כבדות ששברו את ליבי
ועכשיו החיוך נעלם
והאור כבה
ונותרתי לבדי באפילה
מקווה ששוב לעולם
לא תחזור על אותן מילים אף פעם
אביטל לזר
-
כשאני עצובה אני אוהבת להדליק את כל הנרות בחדר שלי לשכב על המיטה ולהתחיל לכתוב
תגובות