אני שוקעת בים של קצף וזהב

נרטבת, נשנקת

אני אי

נבהלת כמו יונה

באי היונים

נמלטת כאילה

מציפורני הזאבים

 

ואתה

בתוכי, בוער קורע

בלהט מאכלת, מוצץ את הדם ,נוגע

מתפרץ ואז גווע

לאט

כל כך

קרוב

 

שומעת את הקול שלך בבשר החי

פרפרים, תעתוע,

כמו שיר של

 שי