אָהַבְתִּי אֶתְכֶן.

בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?

בִּשְׂפָתַי הַלּוֹחֲשׁוֹת אֶת שְׁמֵךְ בַּלַּיְלָה הָרֵיק,

בָּאוּר הַנִּצַּת בִּי בְּשָׁמְעִי אֶת קוֹלֵךְ,

בְּעֵינַי הַכָּלוֹת כָּל הַיּוֹם אֶל נֹגָהּ שִׁמְשֵׁךְ.

וְלֹא תֵּדְעִי וְלֹא תִּשְׁמָעִי.

וְאֵין לְאֵל יָדִי.

וְהָיִיתִי מְשֻׁגָּע.

וְכֵן יִהְיֶה תָמִיד, וּמִקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אַחַת וְאַחַת

כְּשֶׁשּׁוֹקַעַת שִׁמְשָׁהּ שֶׁל אַחַת זוֹרַחַת שִׁמְשָׁהּ שֶׁל אַחַת

וּמָתַי אֶקָּשֵׁר בַנֶּפֶש הָאַחַת,

וְיִתְחַבְּרוּ הַיְרִיעוֹת, אַחַת אֶל אֶחָת?

אָנָּא, הָבָה אֶת הָאַחַת!

 כּי מָלְאוּ יָמַי.

כִּי רֵיק הַלַּיְלָה.