כמו בובה על חוטים החיים בך מושלים את יוצאת משליטה כבר לא יציבה הלכת לאיבוד חדלת מלהיות והאיש מעלייך עושה בך תנועות. צל של עצמך, פנייך כבויות כנועה ונשלטת מחכה לבאות, כמו בובה על נימים של רקמה עדינה כמו חושך צלמוות בטרם זריחה. רפי בר