"מהו גלגול נשמות?", הבוקר שאל רעו
ובכן, היא מתחילה, אומרים, כשחייך באים אל קץ.
רוחצים צווארך, סורקים שערך וציפורניך מנקים.
אז תוקעים אותך בתוך עץ וריפוד הרחק מתלאות החיים.
הקופסא ואתה נכנסים אל הבור שנפער לכבודך באדמה.
התקומה מתחילה, ידידי, כששותלים אותך תחתי אותה ערמה.
הרגב נמס, כמוהו הקופסא ואתה אשר בתוכה
וזהו הרגע, רעי, בו מתחיל סיפור הפיכתך.
אז תדע את העשב הגדל על אותה אדמת קודש לקץ.
עד אשר יום אחד באותה נקודה - פרח יחיד יבצבץ.
אז יום אחד סוס בטל, ירעה על קודש הצל,
של מה שפעם היה אתה והפך לכוחך הבטל.
הפרח אשר אכל אותו סוס ביחד עם שאר-תזונה
הפך לעצם, שומן ובשר - ברי חשיבות לאותה בהמה.
אך יש את מה שאינו בר שימוש... שדרכו הוא עובר,
ושם זה שוכב על הקרקע הקשה
הדבר שפעם היה אתה!
ואם במקרה אעבור בסביבה ואראה את החפץ שוכב בקרקע,
אעצור - ואחשוב על טיבו של החפץ אשר לעיני נגלה.
ואז אחשוב על גלגול נשמות,
וחיים,
ומוות,
והשאר
ואלך משם מסכם לעצמי
"כנראה שלא שינית דבר."
