אֵיךְ הַכֹּל חוֹלֵף בְּקַּלּוּת,

נוֹף נִּגְמָר כְּהֶרֶף עַיִן.

גַּם מַטְבֵּעַ שֶׁנּוֹפֶלֶת וּמְצַלְצֶלֶת,

מִיַּד וּמִיַּד נִּשְׁחֶקֶת.

גַּם הָעִיר הַקְּטַנָּה מְּלֵאָה בִּכְאֵב,

לֹא הַדָּבָר הָאֲמִתִּי.

אֶת שֶׁבָּטוּחַ, הַשָּׁמַיִם הֵם הַגְּבוּל,

אַךְ הַאִם כְּדַאי לְהִשָּׁאֵר וּלְהַחְזִיק יָדַיִם-

אוֹ אֶל הָרָקִיעַ לִפְרוֹשׂ כְּנָפַיִים.

בֵּין אֲנָשִׁים מַפְרִידוֹת דְּלָתוֹת,

כַּאֲשֶׁר הַמִּלִּים דוֹקְרוֹת וּפּוֹצְעוֹת.

הַכֹּל הַכֹּל בֵּנְתַיִם-

גַּם הַמוּסִּיקָה אַחֲרֵי דַּקּוֹת נֶעֱצֶרֶת,

וּבְכֹל זֹאת נִשְׁאֶרֶת לְתָמִיד.

אַךְ לְבֵנְתַיִם הִיא מְכַשֵׁפֶת,

בְּמִלּוֹתֶיהָ מְפַיֶּסֶת.

לְבַסּוֹף הַכֹּל תָּלוּי בְּמּלִים,

לְתוֹכָן אֲנַחְנוּ צוֹלֵלִים.

מַעֲמִיקִים יָם, מַפְלִיגִים שָׁמַיִם,

וְהַכֹּל אַךְ וּבֵנְתַיִם.

מִלִּים בוֹגְדָנִיוֹת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים,

אַךְ עַד כַּמָה שֶׁקָשֶׁה אוֹתָן לִחְיוֹת,

לְהַסְבִּיר אוֹתָן קָשֶׁה יוֹתֶּר

לֹא נִתְמוֹגֶג בַּצַּעַר,

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁכַּח.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי